פסק-דין בתיק ת"א 24010-06

1.         התובעים  הגישו תביעה זו למתן צו עשה לפיצוי בגין דמי נזק שנגרמו להם לטענתם, כתוצאה מנזילה כרונית מדירת הנתבעים בסלון ובמסדרון דירת התובעים המצויים שינהם מתחת לגינות דירת הנתבעים.

2.         בהתאם לכתב התביעה נתבקש הסעד של תיקון מקור הנזילות, ביצוע איטום ראוי לגינות הנתבעים בפיקוח של מומחה לאיטום באופן שלא תהיה נזילה כלשהי לדירת התובעים וכן להורות לנתבעים  להסיר לאלתר את המזגן משטח גינת התובעים שהוצב שלא כדין על אותו קיר ולהחזיר את המצב לקדמותו.

בנוסף, תובעים התובעים פיצויים בסך 5,000 ש"ח הדרושים לתיקון הפנימי שעל התובעים לעשות בדירתם לאחר שהנתבעים יתקנו את הנזילה. 

3.         הנתבעים כפרו בכל טענות התובעים וטענו כי אם מדובר ברטיבות היא איננה נובעת מרכושם אלא ממקור בלתי ידוע שבמבנה בו מצויות הדירות.

4.         הצדדים הסכימו להגיש סיכומיהם וכי בית המשפט יפסוק בהתאם לחומר שבתיק.

הסיכומים הוגשו והתיק הובא בפני למתן פסק דין.

5.         לטענת התובעים חוות דעת המהנדס שטרנברג אישררה כי מקור הנזילה בכל המוקדים הינה מדירת הנתבעים וכי תיקון שנעשה בדירת הנתבעים גרם בסופו של דבר להפסקת הנזילה והרטיבות שבעקבותיה. עוד לטענתם המהנדס שטרנברג רשם כי בכל מוקדי הרטיבות, בסלון, במסדרון ובמחסן האחורי נובעים מדירת הנתבעים.  לפיכך לטענתם לנתבעים לפצותם בגין שכרו של המומחה סך של 3,162 ש"ח בגין סיוד 2,500 ש"ח בגין הגישור 3,000 ש"ח וכן הוצאות המשפט ושכ"ט עו"ד.

6.         הנתבעים לעומת זאת טענו כי כל התביעה הוגשה מתוך דחף נוקמני של התובעים כנגד הנתבעים. וכי, כך על פי  הנטען, מ'עילה בת עוולה לא צומחת זכות תביעה'. ודין התביעה להידחות. כל זאת מכיוון שכל מוקדי הרטיבות שנזכרים חופפים ונמצאים בסמוך מאוד שבהם נעשתה על ידי התובעים בדירתם בנייה ללא היתר ושינויים תוך שימוש במכשירי חציבה וכלים כבדים אשר יצרו זעזועים בקירות וסדקים נרחבים לכל אורך הבית.

הנתבעים לכל אורך הזמן שמעו ונעתרו לבקשות התובעים בדבר איטום חלקים שנראו לכאורה ושנטענו על ידם כמוקדי רטיבות, כך לגבי הנקז במרפסת הצפונית וחידוש הרובע.

כך לגבי הוצאות כל האדמה וחידוש הזיפות המקורי בגינה הדרומית. וכך לגבי פינוי כל האדמה באדנית המובנית הגינה המזרחית. דא עקה שהפעולות הללו לא סיפקו את התובעים והם המשיכו  להתלונן. התביעה הנוכחית הוגשה שהיא רוויה בעלבונות אישיים כלפי הנתבעים.  לטענתם מאז 1985, מאז שרכשו  את הדירה להבדיל מהתובעים הם לא עשו כל שינוי בדירתם. עוד נטען כי התביעה לגבי מיקום המזגן במטבח היא קנטרנית וטורדנית, כל ההליך מתייחס סביב קיום או אי קיום רטיבות בדירת התובעים כאשר נטל ההוכחה הוא על התובעים. בתביעה שהוגשה יש משום התעמרות בנתבעים וכל זאת בגין הליך פלילי שנפתח נגד התובעים עקב בנייה לא חוקית. הנתבעים מבקשים לדחות את התביעה ולחייב את התובעים בהוצאותיהם ובפיצויים בגין עוגמת נפש.

דיון

7.         תחילה אציין כי על פי המלצות ביהמ"ש, במהלך הדיונים ביצעו הנתבעים עבודות ואיטומים וזאת לאחר שבית המשפט מינה בהסכמת הצדדים את המהנדס רונן שטרנברג כמומחה מטעמו. המהנדס שטרנברג ביקר מספר פעמים בדירות הצדדים במהלך חודשי החורף. לאחר מכן נתן חוות דעת שבה נרשמו ממצאים לגבי כל אחד מביקוריו וסיכום המחלוקות בדבר הרטיבות הנטענת.בישיבה מיום 26.6.11 הודיעו שני הצדדים כי הם מאמצים את חוות דעת המומחה מיום 12.3.11 בה צוין כי מקור כתמי הרטיבות על הקיר המערבי בסלון התובעים היא מהרכבה שגויה של הגגון והפח במפגש עם הקיר מכיוון שהפח הורכב ישירות על הטיח החיצוני. המומחה המליץ לפרק את הפח ולהרכיבו מחדש לאחר גירוד השפריץ והטיח- כאשר תיקון זה הוא באחריות התובעים.

באשר למחסן האחורי בו נמצאו סימני רטיבות וקילופי טיח על הקיר האחורי, בהקשר זה צויין כי הנתבעים תיקנו סדק שהיה על הקיר החיצוני  שהיה לטענתם באחריות הבית המשותף. המומחה מצא כי מעל המחסן ממוקמת גינת הנתבעים וצינור ניקוז מהגג. צוין כי הנתבעים הוציאו את האדמה וביצעו איטום של האדנית. ביום 3.2.11 בוצעו תיקוני שפכטל וצבע וביום 11.3.11 ביצע המומחה בדיקה ונמצא כי אין כתמי רטיבות חדשים. המומחה ציין כי האחריות בעניין זה גם לעתיד היא על הנתבעים.

באשר למחסן: צוין בחוות הדעת כי אותרו קילופי טיח וסימני רטיבות על התקרה. התקרה נמצאה יבשה. המקור הוא ככל הנראה בסדיקה שיש על הקיר החיצוני (ס' 3.3. לחוו"ד). המומחה מצא קשר בין כתם הרטיבות שמעליו קיימת תעלת ניקוז ששימשה כאדנית ועל כן הורה לבצע איטום של התעלה וכן נדרש על פי חוות הדעת לצבוע את הקיר שמעל גינת התובעים באחריות הנתבעים.

8.         שקלתי את טענות הצדדים עיינתי במסמכים ואכן נראה לכאורה כי התובעים כאן יצרו הרבה מהומה על כתמי רטיבות שניתן היה לפותרם בדרכי נועם ובדרך אלטרנטיבית של הידברות ובכך ניתן היה לחסוך את ההליכים בדרך של הסכמה בין שכנים ולהגיע לתיקון הליקויים ללא צורך בפנייה לבית המשפט ואפילו לחסוך בעלויות הגשת חוות דעת של מומחה מטעם ביהמ"ש, כפי שיאה וראוי היה שכך יקרה בין שכנים.

יחד עם זאת, גם הנתבעים "תרמו" לניתוק בתקשורת שבין הצדדים ואינני מקבל את טענתם כי לא נמצא דבר הנוגד את האמור בחוות הדעת שכאמור מקובלת על שני המצדדים. נושא ההליכים המשפטיים המרובים שהיו כאן, תלוי במידה לא מעטה בגין סירובם של הנתבעים להגיע לכלל הסדר או הסכם דיוני מוקדם יותר ואינני רוצה בשלב זה על יסוד המסמכים בלבד, להכריע מי תרם יותר לאי קיומם או אי פתרון הסוגיה בדרכי נועם תוך חיסכון בעלויות. עמדת הנתבעים נובעת ככל הנראה מעצם תחושתם כי התובעים "אשמים" בגורמי הרטיבות עקב בניה לא חוקית אשר ככל הנראה גרמה לסכסוך וחוסר שתוף הפעולה ביניהם. המומחה מטעם ביהמ"ש הכריע בשאלה זו וקבע כי שניים מתוך שלושת מוקדי הרטיבות מקורם בדירת הנתבעים ובאחריותם.

9.         כאמור, בהעדר שיתוף פעולה בין הצדדים, בית המשפט מינה מומחה מטעמו וטוב עשו הצדדים שקיבלו את ממצאיו כפי שהם שהרי ביהמ"ש רשא לאמצה אף ללא הסכמה כאמור (ראה: ע"א 5602/03 סגל ואח' נגד שיכון ופיתוח בישראל בע"מ (פורסם באתר פסק דין) וכן ראה: ת.א. 1188/02 (שלום ב"ש) אודסקי ואח' נגד פ.א.ארבן בע"מ (פורסם באתר פסק דין)).

אימוץ ממצאיו ומסקנותיו של המומחה מוביל למסקנה כי הנתבעים אכן בסופו של יום אחראים לשניים מתוך שלושת אזורי הרטיבות והליקויים הללו אכן תוקנו על ידם.

10.        התובעים הגבילו את תביעתם, מעבר לדרישתם לצו עשה, לפיצוי לסך של 5,000 ש"ח בלבד. עם זאת לא צירפו כל מסמך או קבלה בגין ביצוע תיקוני צביעה בדירתם. לפיכך ומשתוקנו הליקויים כאמור בחוות הדעת, ע"י הנתבעים, ומשקיבלו שני הצדדים את ממצאי חוות הדעת, מיצו התובעים את עילתם בתביעה זו.